<h1>תמים דעים להראב"ד סימן נ"ה</h1>
<h2>דף כ.</h2>
ומה ששאלת על מי שלוה בעדים וקנין אם לא נכתב לו השטר אם יוכל הלוה לטעון פרעתי. דבר זה מפורש בהלכות הרב אלפסי ז"ל דת"ר (כתובות כ'.) כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אפי' לאחר כמה שנים ואוקמה רבי' האיי גאון ז"ל בעדו' (בקטן) [בקנין] דליכא חשש פרעון. ואע"ג דלא מפרשא שמעתא שפיר אלא בשטר מזכרת כדפרשי' לה אנן (בכל) [מכל] מקום למדנו מדבריו שמלוה בקנין אינו יכול לטעון עליה פרעתי. תדע דהכי הוא דגרסי' בגט פשוט (ב"ב קע"ב.) אמר להו רבא בר שילא לספריה כי כתבותו שטרי אקנייתא אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתובו ההוא יומא ואי לא כתובו ההוא יומא דקיימיתו ביה וכו' ואי לאו דקנין הרי הוא כשטר לכל דבריו בין לענין חשש פרעון בין לענין לקוחות היכי כתבי' יומא דקנו מניה ודילמא פרע מקמי דנכתב שטרא. אי נמי דטריף לקוחות מאותו זמן שלא כדין שאין דינו לטרוף אלא מכתיבת השטר ואילך והשתא קא טריף מיום הקנין אלא לאו שמע מינה כשטר הוא לגמרי.
